פסק-דין בתיק ת"א 33682-12-10

לפני בקשתם של הנתבעים 2-5 לדחיית התביעה או מחיקתה.

עניינה של תביעה זו הינה עתירתו של התובע כי בית המשפט יורה לנתבעים או מי מטעמם להשיב לידיו הלוואה בהיקף של כשני מליון שקל אשר הועברה בפועל לחשבון הנתבעת 1.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים להעדר יריבות או קשר למתן ההלוואה. במסגרת זו טענו כי כל המגעים התנהלו בין התובע לבין אחיהם של הנתבעים 2-5 וממילא כל הסכם הלוואה שנחתם, ככל שנחתם, נעשה עימו וללא כל מעורבותם של הנתבעים 2-5.

עוד נטען כי לא התקבלו ההחלטות המתאימות אצל הנתבעת 1 לעניין ההלוואה ובדרך אשר יהא בכך כדי לחייבה, ובכל מקרה אין מקום להטלת חיוב אישי כלפיהם.

במסגרת הבקשה לסילוק על הסף הועלו שתי טענות מרכזיות:

האחת - העדר יריבות;

האחרת- פורום לא מתאים.

באשר להעדר היריבות בין הצדדים, דין הבקשה להידחות.

שאלת מעורבותם של הנתבעים 2-5 בקבלת ההחלטות, תשלום הריביות כמו גם שאלת ההנאה אותה הפיקו הנתבעים מההלוואה, הן שאלות עובדתיות.

ככאלה, אין מקומן במסגרת בקשה מקדמית לסילוק על הסף.

בית המשפט העליון נתן דעתו לא אחת כי סילוקה של תביעה על הסף ייעשה אך במקרים חריגים, בהם ברור כי גם מקום בו יוכחו כלל טענות התובע, עדיין לא יהיה הוא זכאי לסעד המבוקש על ידו.

נוכח כך, גם במקום שבו נדמה כי סיכויי התביעה, אינם גבוהים, שהריי ייטב באם הכרעתו של בית המשפט תינתן לאחר שהובאו הראיות בפניו, ותוך מתן הדעת למשקלן של ראיות אלו לגופן, ולא בדרך של מניעת יומו של בעל דין בבית המשפט.

במקרה שבפניי, ובזהירות המתבקשת נוכח השלב בו מצוי ההליך, אציין כי לכאורה אין עסקינן , כלל ועיקר, בתביעה מופרכת מקום בו אין חולק כי התקבלו אצל הנתבעת 1 הכספים, הגם שיש מחלוקת באשר למקורם ודרך רישומם.

זאת ועוד, ככל שיתברר כי דין טענותיו של התובע להדחות, יכול ויבוא הדבר לידי ביטוי במסגרת פסק הדין, תוך חיובו בהוצאות ואולם בשלב מקדמי זה, אין אני מוצאת, לאחר שחזרתי והפכתי בטענות המבקשים-הנתבעים, כי יש מקום לסילוקה של התביעה על הסף מחמת טענות אלו, אף לא בקירוב (בעניין זה ראה לדוגמא ע"א 788/76 ויטוריו חסון נ' פרברים בע"מ ואח' פ"ד לא(2) 667 וכן ע"א 3755/03 שמעון בן חמו נ' טנא נוגה (שיווק) 1981 בע"מ ואח' טרם פורסם).

כאמור, ככל שהייתה בקשת הנתבעים מתבססת על סוגיית היריבות בין הצדדים, היה מקום לדחותה ולקדם את התיק לגופו.

עם זאת, הנתבעים הוסיפו וטענו כי דין התביעה להימחק, עקב היות בית המשפט בישראל פורום לא נאות.

בעניין זה יש ממש בטענות הנתבעים.

במסגרת ע"א 300/84 א ע' אבו עטיה ואח' נ' ערבטיסי ואח' פ"ד לט(1) 365 קבע בית המשפט העליון כי ניתן להורות על הפסקתו של הליך שיש בו יסודית זרים עם הפורום המקומי אינו הפורום "הטבעי".

עם זאת, עיון בפסיקתו של בית המשפט העליון מלמדת על שינוי מגמה זו באופן שבו תפורש אותה הלכה בצמצום.